שלל מנות מוקפצות מוכנות באופן קצת יותר אותנטי, אולי (לא הייתי בתאילנד) אבל לא ראיתי בתפריט משהו שונה מהותית שאין במקומות אחרים. רוב התפריט חריף/פיקנטי מה שמצמצם מאוד את מבחר המנות לנטולי סבילות לחריף כמוני. בניגוד למקומות רבים אחרים, הם לא מוכנים להתגמש על כך גם אם הרוטב לא מוכן מראש (למשל להוציא את הצ'ילי מהמנה). נאמר לי שלכל היותר אפשר "למתן את החריפות" (גם במנה שמוגדרת רק "פיקנטי") ועבורי זה כנראה יהיה עדיין יותר מדי.

 

גם המנה שהזמנתי (שלא סומנה בתפריט כחריף/פיקנטי) הייתה קצת פיקנטית עבורי (אבל ברמה שיכולתי לאכול, למרבה המזל) מן הסתם כי היו שלל נקודות אדומות "מחשידות" ברוטב (הטעים, יש לציין). נתחי בשר הבקר במנה היו קצת גומיים לטעמי; לא היסטרי, אבל הצריכו יותר לעיסות מבדרך כלל. בד"כ במנות כאלה הבקר רך יותר (ו/או חותכים אותו לחתיכות קטנות יותר). בסה"כ מנה חביבה ואכלתי את כולה.

 

קינוח הטפיוקה היה חמוד וטעים, קשה לפספס (טפיוקה, חלב קוקוס, תותים, ענבים...). זללתי אותו בצ'יק .

 

ברמה הטכנית, גם אני לא אהבתי את צלחות הדקל הנוראיות שהוזכרת לעיל. לא כיף לאכול במסעדה בכלים חד פעמיים. זה אולי אוכל רחוב במקור, אבל לא אכלתי ברחוב בעמידה או לקחתי וארזתי להליכה. ישבתי במסעדה ושילמתי מחיר של מסעדה, לא של דוכן בשוק. ואם כבר מקטרים על הכלים, לא אהבתי גם את כוסות המים הקטנות שחייבו אותי למזוג ולמזוג ולמזוג ולמזוג לאורך כל הארוחה, כי הן מתרוקנות בלגימות ספורות (הם כמובן לא המסעדה הראשונה שמשתמשת בכוסות מים קטנות, אבל גם באחרות זה מעצבן...). יצוין לטובה כי ברגע שנגמר בקבוק המים הוא הוחלף מיד בחדש מבלי שביקשתי (ישבנו על הבר).

 

אחרון חביב (ובעצם ראשון...) המסעדה מגדירה מחדש את המונח "מטבח פתוח". זה לא שהוא פתוח לצפייה וזה לא שיש פתח שממנו אפשר להציץ על הנעשה במטבח; זה גם לא הפס הקר שנמצא בחוץ לתצוגה. זה הכול. פשוט חלל אחד מתמשך מהמסעדה ישירות אל המטבח, ללא שום חציצה, קצת כמו סלון ומטבח בבתים פרטיים רבים (רק שבבית בד"כ לא מבשלים ללא הפוגה בזמן שיושבים אורחים בסלון ). מודה ומתוודה, לא כיף לי לשבת חצי בתוך מטבח מסעדה במטבח ובאופן כללי אני לא חובבת מסעדות שמריחות כמו מטבח (לרווחתי לא יצאתי משם עם "ריח חדר אוכל", גם זה משהו).

 

לסיכום: בעיניי לא הצדיקה את יחסי הציבור וגם לא את הטרחה שבהגעה במיוחד. זו מסעדה שהייתה יכולה להתאים (מבחינתי) למשלוחים או לטייק אווי מדי פעם אלמלא המרחק. אין בה אווירה נינוחה ומפנקת כמו בנמל 24 השכנה ואני לא רואה אותי מגיעה לשם לשבת עם חבר'ה בערב, קל וחומר לארוחה חגיגית. היא מתאימה לעסקית במהלך היום למי שכבר נמצא באזור (לא אני). בשל מצוקת החניה בעיר התחתית (באמצע היום) לא העזתי להגיע ברכב פרטי, ומאחר שהכרמלית נשרפה זו הייתה נסיעה של כ-40 דקות בשני אטובוסים לכל כיוון (לא כולל המתנה והליכה ל/מהתחנות). נו שוין, לפחות ניסיתי.