בשישי נסענו לתל-אביב, חנינו בחניון רידינג וקפצנו לשוק נמל לקנות קצת ירקות שהיו יפים ומאד מאד יקרים.
קנינו שני מאפים מצויינים של פיקה - מאפייה שוודית שכרגע מוכרת רק לפי הזמנה או בדוכן בשוק הנמל. בעלי המקום אמרו שהם מחפשים מקום לשכור, כדי לפתוח חנות קבועה.
שווה לעקוב אחריהם בפייסבוק ובאינסטגרם.
במסעדת גריג ערכו אירוע חגיגות סיום פסטיבל סירה. חשבנו שנגיע לאירוע "פרי סטייל" של יין ואוכל, אבל הסתבר לנו שהמסעדה נפתחה לארוחת צהריים עם תפריט מיוחד.
תפריט היין הציע יינות סירה מיובאים ולא זולים, תפריט האוכל הציע מנות שהוכנו במיוחד כדי להתאים ליין.
הזמנו פטה דה קמפן (40), קסולה צמחוני שהכיל שעועית, כרובית וגזר ברוטב מבוסס עגבניות ולידו פרעצל מצויין (55) שוקרוט (55). האוכל היה טעים. לשנינו היתה תחושה שבכל המנות היה חסר משהו, אולי קצת מלח בפטה ואולי טיפת תיבול בקסולה. הפטה הוגש עם חרדל מצויין שהוסיף לו.
הוא שתה כוס של סירה 2013 של Ampodium, Cote Rotie, Rene Rostaing, Rhone (העתקתי מתוך התפריט) שעלה 85 ש"ח ואמר שהיין מצויין, אבל יקר מאד.
אני שתיתי כוס של בלנד 2013 Esprit Rouge של Domaine L'Horizon שעלה 40 ש"ח.
המלצר אמר שזהו בלנד של סירה וקברנה פרנק, אבל בבדיקה באינטרנט מסתבר שהבלנד הוא של סירה וקריניאן, מה שהסביר את החמיצות הגבוהה והנעימה, ואת טעם הזיתים שטעמתי ביין.
בשבת נסענו לביקור משפחתי בקריות. הביקור הסתיים בארוחה בעלה גפן, וגם היא היתה גדולה משתכננו.
נהננו מכל המנות שאכלנו, הן היו מדוייקות, לא הרגשנו צורך להוסיף להן דבר, ואילו יכולנו היינו לוקחים מהן הביתה.
חלקנו את כל המנות:
- שדה הגליל - סלט של שקדים קלויים וחמוציות, עם שמיר ונענע, שמן בזיליקום ולימון (41). אני מוכנה לאכול את הסלט הזה כל יום.
- פרחי כרובית מטוגנים על מצע של טחינה, עמבה ואבקת טחינה (41). אני ממש לא אוהבת עמבה, ואיכשהו נהניתי מהמנה הזאת, אולי בגלל השילוב עם הטחינה והלימון.
- פאטה סורייה (58) - מנה שאכלנו כמה פעמים בעבר. נתחי פילה בקר בשמן זית וחמאה מזוגגת, על מצע גרגרי חומוס חמים וטחינה, עם צנוברים ופטרוזיליה.
- סינטה חאלבית (63) - נתח סינטה שנעטף בתערובת תבלינים ופיסטוק ונצלה על פלנצ'ה. המנה היחידה שהיתה פחות טובה לטעמנו, כי נתח הסינטה היה עשוי מדי. היינו צריכים לבקש אותו עשוי רייר.
- שקדי עגל (63) - צרובים בגריל, על מצע חציל קלוי ונגיעות לבנה ביתית וסילאן. מנה שהבחור אכל בארוחה בלעדי, ומאד אהב, לכן התעקש שנזמין אותה שוב. השקדים היו עשויים היטב, והחציל החמצמץ החמיא להם מאד, והיה ניגוד לשומניות של הנתח.
קינחנו בתה עם נענע ואספרסו, ועם מפרוקה חאלבית (52) שתי דסקיות עשויות ממרציפן פיסטוק ביתי, ממולאות בקרם מסקרפונה ושברי פיסטוק. קינוח מצויין, לא מתוק מדי, וטעם שולט של פיסטוק.
חזרנו הביתה עייפים, ולא אכלנו יומיים אחרי סוף השבוע הזה.
בשישי הבא הולכים לקרקס על גחלים של חוות צוק ביקב טוליפ.