התקבצנו ארבעה לסעוד צהריים בכוונה לאכול רגלי צפרדעים ועוד ועוד
ועוד. וכך היה
למרגלות הסקרה קייר נמצא המקום הצנוע הזה: שמנהלים אותו האב ובנו בהרמוניה שאסף גרניט היה חולם עליה בתכניתו לשיקום מסעדות
כושלות.
החברים שלנו, אריה שגיא וזוגתו הקבועים שם התקבלו בחמימות וביחס ביתי לאורך כל הארוחה.
על כל שילמנו 180 יורו, ארבעה איש:
שתי מנות פאטה דה פוא גרא עם קומפוט בצל, שתי מנות של ר״צ
על מצע של פירה מטוגן, מנת קוט דה בף לשלושה עם סלטים אישיים
ומרחשת פוטייטוס, סטייק טרטר על ערכת המטבלים, מנה אחת של: טארט טאטן עם גלידה וקלבדוס,
פלטת גבינות, קרפ סוזט, בקבוק יין אדום מקט דה רון והמון בקבוקי
סודה קרה. באגט וחמאה גם.
מה אומר (בתגובה להערתה של חתולית): לא ממש קשה. ההפך. (: