מסעדה שהגענו אליה אחרי טיול באיזור. המסעדה נמצאת במתחם שכולל גם תחנת דלק אבל היא לא מסעדה "של" תחנת הדלק אלא מרגישה די נפרד.
על סלטים ויתרנו. כבר מזמן הגענו למסקנה שברוב המסעדות הסלטים שמוגשים בפתיחה הם סתם אסופת צלחות סתמית שלא מצדיקה לא את התימחור הגבוה (כאן - 35 שקל לאדם בהזמנת מנה עיקרית) ולא את המקום בבטן. ממבט על שולחנות שכן הזמינו את זה, ההתרשמות שלי היתה שאכן היה שווה לוותר.
היינו קבוצה די גדולה ש"נפלה" על המסעדה בשעה יחסית מאוחרת. למרות הלחץ שנוצר על המסעדה הם עמדו בזה לא רע ומנות יצאו בזמן סביר. מה שכן, הם יצאו לפי סדר אקראי למדי (כנראה על פי המוכנות במטבח) וזה לא הפריע לנו בכלל. שמחנו לקבל את הכל באותו רגע שזה יוצא מהאש.
ראשונה הגיעה
לאפת עראיס
(35) במילוי קבב חלבי. זו היתה המנה החלשה בארוחה ולשמחתנו היחידה שהיתה פחות מהציפיות. הלאפה, לבנונית על פי התפריט, הרגישה כמו טורטיה מגולגלת ולא כמו פיתה. זה גם הוגש כמו מנות הראפ שכיכבו בפאבים לפני 15 שנה, עטוף בניר. התיבול היה של עראיס, עם בצל ועגבניות והכל, וזה אפילו לא היה רע, רק שזה לא נעשה על האש כמו שהייתי מצפה מעראיס, כך שלא הבנו את כוונת המשורר.
שני הגיע
שישברק טלה
(49) מוגש עם רוטב יוגורט חמצמץ. אופרה אחרת לגמרי. הבצק נמס בפה. המילוי מצויין. הרוטב חוסל. מנה מצויינת.
קובה במילוי בשר
(42) שהוגש על סלט עלים. קובה קם ונופל על המעטפת. הבעיה של המעטפת היא שכדי שהיא לא תתפרק היא צריכה משהו שידביק אותה. מצד שני ככל שהדבק יותר דביק - פחות כיף לאכול את זה. אני לא יודע איך הם עשו את זה כאן אבל הם הצליחו להדביק את המעטפת עם אויר. או לפחות ככה זה הרגיש. כי היא היתה לחלוטין לא דביקה. לא זכור לי שאי פעם אכלתי קובה עם מעטפת כל כך קראנצ'ית. היה ממש אפשר להרגיש כל גרגר וגרגר. גם המילוי לא אכזב אבל מילוי טעים כבר פגשתי הרבה פעמים בחיים. במבחן המעטפת - לדעתי זו היתה הגירסה הטובה ביותר שפגשתי אי פעם. אני רק מקווה שככה זה תמיד. אני בהחלט יכול לתאר את היצירה הזאת מתחרבשת אם היא עומדת יותר מדי זמן...
סמבוסק
במילוי גבינה ועלי זעתר (38). הוגשו שני סוגים. האחד דומה לסמבוסק המוכר, אבל עם מעטפת דקה יותר היה הפחות מוצלח. גם כאן הבצק היה מעולה, אם כי אני מעדיף בצק מעט יותר עבה. הגבינה היתה מאד מלוחה וכל העסק הגיר הרבה נוזלים. השני היה בצורת סיגר. המילוי שלו היה שונה והוא היה ממש מוצלח.
באבא גנוש
(28). חציל בשרני קלוי עם טחינה ורוטב סילאן. מנה מוצלחת, אבל לא שונה מהותית ממה שמקבלים באלף מקומות אחרים.
בוטום ליין
ארוחה מאד מהנה. בלט במיוחד הקובה האלוהי, אבל גם יתר המנות בצועו בצורה טובה והוגשו ממש בשניה שיצאו, מה שמן הסתם הוסיף הרבה להנאה. בדרך כלל אחרי טיולים אני נכנס לכוננות ספיגה לקראת ארוחה מבאסת. בתנורין הופתעתי לטובה. זו היתה אחת מארוחות אחרי טיול היותר מוצלחות שזכורות לי. אם נהיה שוב באיזור דפינטלי נשוב עם תפילה שרמת הביצוע שנתקלנו בה אתמול מייצת את הרמה הרגילה שלהם. לדעתי, שוב, לעזוב את הסלטים ולהתמקד במנות המיוחדות.