בשבת תכננו בראנץ' וסרט.

 

הבסטה היתה מלאה כמו תמיד בשבתות בצהריים, ביקשו מאתנו להמתין לשולחן, ואז בדחילו ורחימו הציעו לנו לשבת על הבר. ברור ששמחנו לשבת על הבר, הרי בפנים יש מזגן

 

הבראנץ' של הבסטה כולל צלחת לחם, צלחת ירקות חתוכים, וצלחות מאזטים קטנות, במחיר המנה העיקרית.

 

הצלחות הקטנות כללו, איקרא שהיתה מלוחה מדי לטעמי, דג מלוח מצויין, סלט ביצים מעט תפל לטעמנו, פרוסות של מה שאני טענתי שהוא טונה מעושנת (לא שאלנו) וסלט תורכי לא חריף. צלחת הלחמים כללה כרגיל, פרוסות עבות של חלה, פרוסת עוגת שמרים שוקולד, סוג של אינגליש מאפין, שליכטה (אין לי מילה אחרת) של חמאה וצלוחית ריבה.

 

כשסיימנו צלוחית מסויימת, קיבלנו מהברמן צלוחית חדשה, מבלי שהיינו צריכים לבקש.

 

הוא הזמין סטייק אנד אגז (110) ואני הזמנתי רושטי, ציר וביצים עלומות (89).

 

ראוי לציין את הברמנים שנתנו לנו זמן לשתות קוקטייל ולהנות מהצלוחיות הקטנות, ולא מיהרו להגיש את המנות העיקריות.

 

הביצים היו מצויינות, עם חלמון כתום ועשויות היטב.

אבל שנינו חשבנו שהמנות העיקריות לא הצטיינו. הוא אמר שהסטייק היה עשוי מדי, ושלטעמו חומר הגלם לא היה מספיק טוב. אני מצאתי שהרושטי ספג יותר מדי שמן, ושאולי הייתי צריכה להזמין מנה אחרת.

 

הוא שתה ערק רמאללה, ואני שתיתי אפרול שפריץ וכוס שבלי (החשבון אצלו לכן איני יודעת כמה עלו המשקאות).

 

אחרי שני אספרסו, ויתרנו על הסרט, ונסענו הביתה לנוח. מסקנה: בפעם הבאה, קודם הולכים לסרט ואחר כך לאכול

 

נחזור, בטח שנחזור, אבל נזמין מנות אחרות.

 

גילוי נאות: התמונות שלו. אני לא יודעת לצלם כמוהו.