הרבה דיווחים הצטברו אצלי מזמן האחרון, דיווחים שרציתי להעלות פה, אבל מחוסר זמן או סתם מעצלנות עוד לא מצאתי את הזמן.
אז עכשיו כדי שלא אפספס, דיווח טרי טרי מאתמול- שיפודי זיקה. ביקור ראשון שם אחרי יותר משנתיים. תמיד נהניתי בה. באתי בתקווה שהרמה שם נשמרת ואוכל להנות מאותו אוכל נהדר שזכור לי לטובה.
בשעה 7 היינו שם, המקום המוני, מפוצץ, לא הזמנתי מקום מראש אז המתנתי קצת. אחרי 10 דקות נמצא מקום ונכנסנו.
נתחיל דווקא עם הרע- השירות. זוועה. מאוד מבולגן, צריך לבקש כל דבר פעמיים. מלצרים מבולבלים, מתזזים ממקום למקום אבל לא באמת קשובים, נראים כמו תרנגולת ללא ראש, כפי שאומר לעתים גורדון רמזי לטבחים במטבחי הגיהנום שמתחילים לאבד את זה. השיא היה שביקשתי כסא תינוק ממלצר אחד, בסוף הוא הביא לי, אחרי כמה בקשות כמובן, ובעודי קם לילד לעגלה כדי להוציא אותו, בא מלצר אחר מאחוריי ולקח את הכסא. הלכתי אחר כך בעצמי לקחת את הכסא ועל הדרך גם שאלתי את המלצר למה הוא לקח את הכסא? תשובה או התנצלות לא קיבלתי
אבל אחרי שסיימנו להתלונן על השירות הגיע החלק הטוב. האוכל. חומוס, ציפס וסלט ושני שיפודים עולים 50-60 שקל, לפי השיפוד שלוקחים
החומוס היה מעולה. סמיך, טרי ומאוד טעים. מאוד דומה לזה של מרכז החומוס האסלי וחאג' כחיל. בעיניי- מדובר בחומוס הטוב בתל אביב/יפו. הצ'יפס- הגיע לוהט ישר מהטיגון. שמנמן, פריך, טעים אש. אני מת על צ'יפס של שיפודיות, אבל לעיתים חלק מהצ'יפסים מגיעים רופסים. כאן כולם הגיעו קראנצ'ים אך לא רופסים. צ'יפס מושלם.
הסלט היה סביר, טרי אמנם אבל היה בו קצת יותר מדי חומץ ולימון.
שיפודים- האישה לקחה 2 שיפודי פרגית. לי- שיפוד אדום ושקדי עגל. הפרגית היה פרגית, האדום היה מצוין, אבל השקדים...אוי השקדים. יש לי חולשה לשקדי עגל מאז שגיליתי את המאכל המופלא הזה לא כזה מזמן. אז רק בקצרה אגיד- אלוהי. פשוט כך.
אז עכשיו כדי שלא אפספס, דיווח טרי טרי מאתמול- שיפודי זיקה. ביקור ראשון שם אחרי יותר משנתיים. תמיד נהניתי בה. באתי בתקווה שהרמה שם נשמרת ואוכל להנות מאותו אוכל נהדר שזכור לי לטובה.
בשעה 7 היינו שם, המקום המוני, מפוצץ, לא הזמנתי מקום מראש אז המתנתי קצת. אחרי 10 דקות נמצא מקום ונכנסנו.
נתחיל דווקא עם הרע- השירות. זוועה. מאוד מבולגן, צריך לבקש כל דבר פעמיים. מלצרים מבולבלים, מתזזים ממקום למקום אבל לא באמת קשובים, נראים כמו תרנגולת ללא ראש, כפי שאומר לעתים גורדון רמזי לטבחים במטבחי הגיהנום שמתחילים לאבד את זה. השיא היה שביקשתי כסא תינוק ממלצר אחד, בסוף הוא הביא לי, אחרי כמה בקשות כמובן, ובעודי קם לילד לעגלה כדי להוציא אותו, בא מלצר אחר מאחוריי ולקח את הכסא. הלכתי אחר כך בעצמי לקחת את הכסא ועל הדרך גם שאלתי את המלצר למה הוא לקח את הכסא? תשובה או התנצלות לא קיבלתי
אבל אחרי שסיימנו להתלונן על השירות הגיע החלק הטוב. האוכל. חומוס, ציפס וסלט ושני שיפודים עולים 50-60 שקל, לפי השיפוד שלוקחים
החומוס היה מעולה. סמיך, טרי ומאוד טעים. מאוד דומה לזה של מרכז החומוס האסלי וחאג' כחיל. בעיניי- מדובר בחומוס הטוב בתל אביב/יפו. הצ'יפס- הגיע לוהט ישר מהטיגון. שמנמן, פריך, טעים אש. אני מת על צ'יפס של שיפודיות, אבל לעיתים חלק מהצ'יפסים מגיעים רופסים. כאן כולם הגיעו קראנצ'ים אך לא רופסים. צ'יפס מושלם.
הסלט היה סביר, טרי אמנם אבל היה בו קצת יותר מדי חומץ ולימון.
שיפודים- האישה לקחה 2 שיפודי פרגית. לי- שיפוד אדום ושקדי עגל. הפרגית היה פרגית, האדום היה מצוין, אבל השקדים...אוי השקדים. יש לי חולשה לשקדי עגל מאז שגיליתי את המאכל המופלא הזה לא כזה מזמן. אז רק בקצרה אגיד- אלוהי. פשוט כך.
105 שקל שילמנו לארוחה מופלאה. בדיחה. אין, פשוט אין בתל אביב או ביפו מקום שאפשר לאכול כל כך טוב ב-105 שקל. וגם ב-200 ו-300 ו-400 שקל היו מעט מאוד מסעדות שכל כך נהניתי בהן בשנה האחרונה. רוצו לשם! (רק לא בשישי בערב או שבת בצהריים).
