טוב, שתי ארוחות לא טעימות ברצף היו לי.
הראשונה הייתה אתמול. הליכה רגלית הביתה בשעות הערב המוקדמות, החלטתי לבדוק את המקום החדש של דוקטור שקשוקה. מגיע למקום, מרחוק כבר רואים תמונת קרטון ענקית של בינו. מאחוריה בדיוק יושב בינו בשולחן עם חברים. ויז'ואל משעשע.
ההזמנה דיי מהירה. ביקשתי שווארמה כבש בפיתה. הגיעה עם חמוצים טעימים בצד וצ'יפס סביר+. השווארמה הייתה פושרת לחלוטין, הרוב יבש מאוד (רק עמוק בפיתה היו כבר כמה חתיכות עסיסיות יותר). הטחינה מאוד כבדה ולא מתובלת. יצאתי עם צרבת שלא זכורה לי זמן מה והרגשתי ממש רע. טעים זה לא היה. 38 שקלים הם אגב דיל סביר אם זה היה טעים, אבל זה לא. בנוסף כמעט אין מקומות בפנים, כך שצריך לשבת עם השווארמה בחום בחוץ.
היום הייתי צריך מקום למפגש בין-דורי. אמרתי נבדוק אם יש מקום ביא-פאן ונמצא לי ולאבי מקום מידי על הבר. לצערי האוכל לא היה טעים בכלל.
* מנת פתיחה של "טרטר דגי ים - פורי, פונזו מתוק, חלמון ועירית". 18 שקלים למנת ביס בתוך איזשהו קרקר מתוכם. האמת שהיה ביס נחמד מאוד, קצת עמוק בטעמים. משהו שלא חזר על עצמו בכלל.
* טמפורה מוח עגל - אני מאוד אוהב מוח, אבל לא התחברתי בכלל למנה. הרוטב שהוגש לא היה מעניין (אני אפילו לא זוכר כרגע מה הוא היה). הטיגון לא עשה כלום מוצלח למוח, הבלילה הייתה עבה ומופרדת לגמרי מהבשר. סתמי. 48 שקלים.
* שיפוד בטן חזיר - אני אפילו יותר אוהב בטן חזיר, אבל אני מוכן להתערב שאף אחד לא היה מזהה את הנתח בטעימה עיוורת. הרבה טעם מר מהחריכה. לא שזה היה מגעיל או משהו, אבל שוב סתמי מאוד. הוגש עם ליים שהתבקשנו לסחוט על השיפוד וסלטון סביר של משהו שאני כבר לא זוכר. 26 שקלים.
* סושי טמארי - קולקציית כדורי אורז עטופים דג נא. 4 כדורים עם הרבה אורז וקצת דג. כדור אחד עם טונה, השני עם אינטיאס, השלישי עם סלמון והרביעי עם בטן סלמון. על כל אחד היה איזשהו אלמנט טעם אחר. הבעיה העיקרית זה שהאורז היה בטמפרטורה הרבה יותר גבוהה ממה שנהוג בסושי (לא מדובר ב'חום גוף', כפי שזה אמור להיות). היה גם הרבה יותר מדי אורז לטעמי. הדגים היו טובים סה"כ. 52 שקלים
* קריספי פרייד צ'יקן - לחמנייה רכה, חסה אייסברג, בצל סגול, גבינת צ'דר. טוב, לא הייתי מזמין את המנה הזו. אבא שלי החליט לנסות לאחר שהמלצר אמר שהוא אוכל אותה כל יום וזו הייתה המנה היחידה שהוא המליץ עליה באיזשהו סקשן שלא הייתה הכי יקרה מבין האופציות. הגיע סנדוויץ עצום ביחס למחיר ולציפיות. אולי למי שממש אוהב עוף מטוגן זה יעבוד, לי זה היה שמן ותפל בו זמנית וממש התחרטתי שאכלתי את זה. בניסיון להציל קצת מהטעם ביקשתי עוד רוטב אחרי שנותרתי רק עם לחמניה יבשה. הברמן שאל אותי "אתה מתכוון מיונז וקטשופ?". עניתי שאינני יודע מה הרוטב ששמים במנה. אמר "כן, זה כולה מיונז וקטשופ".
טוב. 56 שקלים
* צ'יפס - התוספת המתבקשת למנה. מזמינים בנפרד. הגיע צ'יפס מפוצץ בשמן ומלוח בצורה בלתי אכילה. אמרנו לברמן שאמר "אתם מבינים שזה לא מליחות רגילה, זה בגלל האצות". אוקי, אתה מבין שזה בלתי אכיל, לא משנה למה? הגיע איזה מנהל משמרת, שוב הסביר לנו שהם מכינים את זה מלוח. אוקי. אמר שיכין לנו חדש, אמרתי לא צריך, הכין בכל זאת. הגיע אחרי שסיימנו לאכול את הסנדוויץ. לא ממש נגענו בזה.
ביקשנו לראות תפריט קינוחים. לקח 5 דקות טובות עד שמישהו הביא לנו וגם זה אחרי שביקשנו שוב. החלטנו לוותר ולבקש חשבון. כשהגיע החשבון, היו בו 2 מנות צ'יפס (18 כ"א). כשהערתי לברמן הוא הלך למנהל המשמרת. עברו עוד כמה דקות וקיבלנו חשבון בלי אף מנת צ'יפס. הברמן אמר לי "טוב הוא ביטל את שתיהן, הוא קיצוני היום".
אני חושב שהזמנו מנות לא טובות. יצא שהרכבנו ארוחה מאוד שומנית למרות שהייתי גם ככה באוברדוז של אוכל מהסוג הזה. אני רק אציין שלמרות שזה אולי נשמע ככה, אני לא מתקשה לרוב עם מנות מטוגנות ו/או מלוחות. למעשה, זה כנראה הפייבוריט שלי. המנות פה לא היו טעימות פשוט.
אתן ליובל בן נריה איזה סוג של כבוד ואנסה מנות אחרות ויותר מעניינות בתפריט (הקארי, הנאבה). כרגע אני עובר לשבוע ירקות עד שהגוף שלי יתנקה ממה שעבר עליו. חבל שזה לא היה שווה את זה.