באמצע השבוע מצאנו עצמנו חסרי מצב רוח בתל-אביב, והיינו זקוקים ל- PICK ME UP. חוות צוק המסעדה נמצאת ברמת אביב, בדרך הביתה, ולשמחתנו, בגלל חופשות אוגוסט, היה פשוט למצוא שני מקומות על הבר.
התיישבנו, השארנו את בחירת המנות לשף אסף שינער, וחלקנו את כולן:
סביצ'ה בר ים (68) - עם מיזונה סגולה, עלי תרד טריים, גפרורי דלעת, ופרוסות פלפל חריף (שהבחור הציל אותי מהן). מנה קייצית ורעננה, עם רוטב מאוזן בחמיצות שלו, והתאמה מושלמת בין החרדליות של המיזונה, לעדינות של הדג הטרי.
ברוסקטה לשון (54) - חצי ג'בטה נקלטה על הגריל (לטעמי אפשר היה להוריד את הלחם מהגריל כמה דקות לפני) ועליה פרוסות לשון בטמפרטורת החדר, עגבניות צלויות, בצל סגול, ארוגולה ופטרוזיליה. הבחור אהב את המנה יותר ממני ואכל את רובה.
סלט במיה ועגבניות (48) - חברים שחגגו יום נישואים בחוות צוק, סיפרו שאכלו מנות נהדרות עם במיה, לכן ביקשתי גם אני מנה עם במיה.
על לבאנה שמכינים במקום הונחו חצאי עגבניות שרי, עגבניות לחות, במיה מטוגנת, ובצל סגול.
אוי, הסלט הזה היה טעים. בדרך כלל איני מחובבות הלבאנה, בגלל החמיצות הלא מאוזנת שלה. אבל זו של חוות צוק היתה עדינה מאד. החמיצות העדינה והקרמיות של הלבאנה, היתה ניגוד מצויין לחרפרפות והפריכות של הבמיה המטוגנת.
צלע כבש (88) - צלע כבש על הגריל הונחה על תלוליות של שמנת חמוצה ומעין רסק של תבשיל דלורית מתובל, והוגשה עם תפוחי אדמה שעוברים בישול מוקדם וטיגון לפני ההגשה (אני מוכנה לאכול כאלה עם שמנת חמוצה כל יום). חומר גלם משובח בהכנה פשוטה ונכונה, לא צריך הרבה יותר.
סקירט סטייק (94) - נתח קצבים שהושרה במרינדה מעט מתקתקה עשוי מדיום-רייר בלי הרבה רוח וצלצולים. מוגש על ארוגולה ולצידו צ'יפס שכמעט לא נגענו בהם, כי כבר לא היה מקום. גם כאן, חומר הגלם המשובח אמר את דברו, וההכנה הנכונה הוסיפה לו.
קיבלנו גם טעימה של מנת ספיישל שיועדה לתפריט של יום המחר - קארי סרטנים. קארי מתובל מאד (אבל לא חריף), עם שלל ירקות מהחווה, ציר סרטנים וחצי סרטן לכרסום. תענוג!
קינחנו בפאדג' שוקולד חמים ופשוט (42). האמת היא שהיינו כבר כל כך מלאים, שהצלחנו לטעום ממנו רק מעט.
הוא שתה גולדסטאר ואני נהגתי.
התיישבנו, השארנו את בחירת המנות לשף אסף שינער, וחלקנו את כולן:
סביצ'ה בר ים (68) - עם מיזונה סגולה, עלי תרד טריים, גפרורי דלעת, ופרוסות פלפל חריף (שהבחור הציל אותי מהן). מנה קייצית ורעננה, עם רוטב מאוזן בחמיצות שלו, והתאמה מושלמת בין החרדליות של המיזונה, לעדינות של הדג הטרי.
ברוסקטה לשון (54) - חצי ג'בטה נקלטה על הגריל (לטעמי אפשר היה להוריד את הלחם מהגריל כמה דקות לפני) ועליה פרוסות לשון בטמפרטורת החדר, עגבניות צלויות, בצל סגול, ארוגולה ופטרוזיליה. הבחור אהב את המנה יותר ממני ואכל את רובה.
סלט במיה ועגבניות (48) - חברים שחגגו יום נישואים בחוות צוק, סיפרו שאכלו מנות נהדרות עם במיה, לכן ביקשתי גם אני מנה עם במיה.
על לבאנה שמכינים במקום הונחו חצאי עגבניות שרי, עגבניות לחות, במיה מטוגנת, ובצל סגול.
אוי, הסלט הזה היה טעים. בדרך כלל איני מחובבות הלבאנה, בגלל החמיצות הלא מאוזנת שלה. אבל זו של חוות צוק היתה עדינה מאד. החמיצות העדינה והקרמיות של הלבאנה, היתה ניגוד מצויין לחרפרפות והפריכות של הבמיה המטוגנת.
צלע כבש (88) - צלע כבש על הגריל הונחה על תלוליות של שמנת חמוצה ומעין רסק של תבשיל דלורית מתובל, והוגשה עם תפוחי אדמה שעוברים בישול מוקדם וטיגון לפני ההגשה (אני מוכנה לאכול כאלה עם שמנת חמוצה כל יום). חומר גלם משובח בהכנה פשוטה ונכונה, לא צריך הרבה יותר.
סקירט סטייק (94) - נתח קצבים שהושרה במרינדה מעט מתקתקה עשוי מדיום-רייר בלי הרבה רוח וצלצולים. מוגש על ארוגולה ולצידו צ'יפס שכמעט לא נגענו בהם, כי כבר לא היה מקום. גם כאן, חומר הגלם המשובח אמר את דברו, וההכנה הנכונה הוסיפה לו.
קיבלנו גם טעימה של מנת ספיישל שיועדה לתפריט של יום המחר - קארי סרטנים. קארי מתובל מאד (אבל לא חריף), עם שלל ירקות מהחווה, ציר סרטנים וחצי סרטן לכרסום. תענוג!
קינחנו בפאדג' שוקולד חמים ופשוט (42). האמת היא שהיינו כבר כל כך מלאים, שהצלחנו לטעום ממנו רק מעט.
הוא שתה גולדסטאר ואני נהגתי.
לסיכום: חוות צוק היא אחת המסעדות האהובות עלינו, ואנחנו מוצאים עצמנו חוזרים אליה שוב ושוב, בגלל חומרי הגלם המשובחים והטיפול המדוייק בהם, השילובים המוצלחים והמעניינים, והגיוון העונתי שמקורו בכך שחלק ניכר מחומרי הגלם מגיע מהחווה בעמק האלה.
