חג שני של סוכות היינו בהרכב משפחתי בפומו. את העיצוב הגרנדיוזי אי אפשר לפספס- חלונות ענק , מטבח פתוח, טאבון ענקי בצידו, ואינספור פריטי עיצוב מיוחדים. למרות כל הבלגן הזה לכאורה בעיצוב, בסופו של דבר זה משתלב יפה (זה לא קוואטרו של אביב משה). הרבה מאוד כסף שפכו פה על העיצוב וזה ניכר.
מה שכן, וזה יש לציין לזכותם- המסעדה מרווחת. לא דחפו כאן שולחנות עד להתפקע. כבר נקודת זכות למסעדה.

הראשונות כללו:
 
דלעת צלויה (46 שקל) - 3 חתיכות לא גדולות של דלעת הגיעו על צלחת מלבנית מאורכת. איזה יופי של צילחות עשו פה כדי שהמנה תראה גדולה. בפועל, מעט מדי דלעת בהרבה יותר מדי כסף.

בנוסף כללה המנה גבינת בושה, פרמזן, שמ"ז ועוד כמה דברים. לקחתי ביס אחד מהדלעת, מהגבינת בושה והשמן זית. כל מה שהרגשתי זה את גבינת הבושה שהשתלטה באגרסיביות על הטעמים. בביס השני כבר לקחתי רק מהדלעת, זה היה בסדר. אתם יודעים, דלעת. כל מה שמסביב לא באמת שדרג את טעמה מעבר לסתם דלעת אפויה רגילה.

פיצה פטריות ו-4 גבינות (69 שקל) הפיצה היתה גדולה יחסית. הטופינג היה מוצלח, וכלל כמות נדיבה של פטריות ושל הגבינות. אבל הבצק היה בעייתי – בצק צמיגי, לא מוצלח ולא טעים. איפה זה ואיפה הבצק של הפיצה באיטליאנו דלה קוסטה.
 
העיקריות כללו:
פסטה ארביאטה- היתה טובה למי שאכל אותה (לא טעמתי)

פילה בקר  (142 שקל)– האישה הזמינה את המנה. הנתח הוזמן במידת עשיה מדיום. בפועל כשהיא חתכה מיד ראיתי שיש מעט אדום במרכז והשאר מסביב אפור, מדיום וול בקיצור. היא טעמה ואחרי כמה ביסים שראיתי שהיא לא מי יודע מה נהנית. אמרתי לה שתחזיר אבל היא לא רצתה. לקחתי ביס אחד שהיה לו כצפוי טעם של גומי.

אני הזמנתי טורטליני לחי עגל (74 שקל) מנה נדיבה של 11-12 טורטליני. קמצנות זו לא הבעיה פה, המנות נדיבות. אבל גם פה המנה שקעה בבינוניות הכללית שאפפה את המסעדה- בצק טוב ומלית בשר מחיתית שהרגישה כמו גרבר ובלי יותר מדי טעם. ושוב, לא יכולתי שלא לחשוב מה היד של חמודי מאיטליאנו דלה קוסטה היתה עושה עם אותם חומרי גלם בדיוק.
 
לקינוח חלקנו טירמיסו שהיה טעים, היה חסר לי טעם אלכוהולי אבל מעבר לזה לא היו בעיות מיוחדות בעוגה והיא היתה מוצלחת.
 
הדיווח  הזה נכתב לפני הביקורת של אבי אפרתי מהשבוע ולא יכולתי שלא לראות את קווי הדמיון לארוחה ולביקורת שלו. אילו השף או הבעלים בטעות קוראים כאן- הנה פניה אליהם- בשביל זה פתחתם מסעדה? בשביל זה השקעתם ים של כסף? בשביל הבינוניות הזו? כי ממילא  לרוב הישראלים לא אכפת מה הם אוכלים אלא רק רוצים מנות ענקיות ולא לשלם יותר מדי? בשביל להגיש קנקן יפה שמה שיש בו כבר לא משנה? מתי זה קרה שהפכתם לכל כך לא מקצועיים וחסרי תשוקה?

 

אה, כמעט שכחתי...קודם הייתי מציע לכם להתחיל בלהדריך את המלצריות שלכם (לפחות את זו ששירתה אותנו) שלא כל מילה שנייה שלה תהיה מהמםםםםםםםםםםם. מודה, זה הוציא אותי מדעתי. ואם אפשר וזה לא קשה מדי, אז גם לתדרך אותה לפנות את הצלחות של העיקריות כשהן ריקות ולא לתת להן לנוח חצי שעה על השולחן.

 כמה עצוב שמסעדה כזו באה לעולם. כמה עצוב שזו הקולינריה בישראל 2017.