פורום ביקורת מסעדות
נושא: סופ"ש באילת: השמורה 215, לוויתן, קרקס על גחלים ואורסולה  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 26/12/2017 | 10:49
11
487
בסוף השבוע האחרון התקיים באילת קרקס על גחלים, במסגרת יום הולדת 30 לחוות הגמלים באילת (מי ידעה שיש באילת חוות גמלים כבר 30 שנה?).
 
כתבתי בעבר על הקרקס. זהו אירוע קולינרי ייחודי שהפך כבר לסוג של כת של מכורים
 
הגענו לאילת ביום חמישי, וכמו תמיד הזמנו שולחן בלוויתן. הארוחה שלנו היתה די משעממת, משום שכמעט כל המנות היו כאלה שאנחנו מכירים ואוהבים, וכתבתי עליהן בעבר.
 
חלקנו את כל המנות, למרות שלא שווה בשווה
 
סטייק טרטר (65) - מיקס קלאסי של לונדון, חלמון ביצה, צ’יפס, חסה עם איולי שיפקה, טוסטונים. מנה שאכלנו כבר כמה פעמים, לבחור היה קרייבינג לא ברור לטרטר הזה, אולי מפני שרצה להשוות אותו לטרטר הצרפתי שאכלנו בפריז. לדעתי הוא מעדיף את הטרטר הלונדוני של הלוויתן, בגלל טעם הבשר ובגלל התיבול השונה.
 
אספרגוס בגריל (58) -  מוגש עם פרשוטו, ביצה שלוקה מצופה פנקו ומטוגנת, גרמולטה. האספרגוסים נצלו באופן מושלם, כך שהיו נגיסים וחלקים מהם התקרמלו. הביצה והפרושוטו היוו צירוף קלאסי לאספרגוס, הן מבחינת השומניות והמליחות והן מבחינת המרקם. אני מעדיפה ביצה רכה יותר מזו שהוגשה עם המנה.
 
סלט סתיו (62) - אנדיב, גבינה כחולה, סלק בגסטריק פירות יער, קרמבל אגוזי לוז, ויניגרט אגוז מלך ודבש ערבה. סלט שאכלנו כמעט בכל ארוחה בלוויתן, כי אנחנו אוהבים אותו.
 
טרטר טונה (74) - עם קולורבי ומלפפון עם חזרת, סויה יוזו ולמון גראס, וואקמה, פיטריות שינוקי חמוץ מתוק. אנחנו לא באמת יודעים למה הזמנו את המנה הזאת. כנראה מפני שאנחנו גרגרנים, יש לנו עיניים גדולות ורצינו להזמין מנה שעדיין לא אכלנו.
קוביות טונה טריה, שילוב מרקמים נכון, אומאמי מודגש מאד שמספקים הסויה, האצות והפטריות. עבורנו המנה היתה מלוחה מדי.
 
היה לנו ויכוח גדול לגבי הקינוחים. רצינו רק אחד, אבל לא יכולנו להסכים עליו, לכן הזמנו שניים (ע"ע גרגרנות).
 
קרם ברולה קפה (35) - קינוח טוב וקלאסי עם טעם קפה קל ונעים. בוצע כמו שצריך וסיפק אותנו מאד.
 
צלחת פטיפורים (26) - צלחת עם 8 פטיפורים מושלמים. לא צילמתי את תפריט הקינוחים, לכן אין לי פירוט שלהם. היו גליליות ממולאים בקרם לימוני, שברי שוקולד קרמל מלוח, טופי ועוד משהו. לטעמנו, סיומת מושלמת לארוחה טובה.
 
עם בקבוק גולדסטאר לא מסוננת וכוס פטיט שבלי, שילמנו 381 ש"ח מוצדקים והלכנו לישון עם חיוך.
 
בשבת עצרנו בדרך צפונה בארסולה בצוקים. מסעדה פשוטה ומעוצבת בנעימות, על חלק מהשולחנו מונחים ספרים, ויש תצוגה של יינות ואלכוהול. השירות הי קצת מבולבל, אבל מחוייך. בעלת המסעדה מחלקת לצוות הוראות שמוטב היה אילו היה מחולקות מאחורי הקלעים, ולא מול הלקוחות. אחד הדברים שאהבנו מאד, הוא השימוש במוצרים מקומיים ותמיכה במגדלים מהאזור.
 
האוכל, היה ברובו טוב, וגם הפעם חלקנו הכל:
סלט חסה ורוקפור (48) - סלט קלאסי שמוגש עם לחם וחמאה. החסות מגיעות מהערבה והדבר מצויין בתפריט.
 
קרפלך תפוחי אדמה (38) - כיסונים מטוגנים, מוגשים עם בצל מטוגן. מילוי תפוחי האדמה היה תפל. קצת מלח ופלפל שחור היו משנים אותו לגמרי. הבצל היה צריך להתקרמל עוד קצת. הקרפלך מוגשים עם שמנת חמוצה, שמקושטת בסומק. אמרתי לבעלת המסעדה שלדעתי הסומק הוא תוספת חמצמצות נהדרת, והסתבר שהיא לא מכירה את טעמו וחשבה שהוא משמש רק לקישוט. בסך הכל, זו היתה המנה הפחות מוצלחת בארוחה.
 
שפצלה גבינה (42) - לצרפתים יש אליגוט, ולגרמנים שפצלה עם גבינה. מה יכול להיות רע בפחמימה חמה שמערבבים לתוכה גבינה שמותכת והופכת את המנה לדביקות מנחמת וטעימה? הייתי מוכנה לגור בתוך סיר של השפצלה האלה.
 
לסיום הזמנו 2 קפוצ'ינו שהוכנו בדיוק כמו שביקשנו וסיפקו את מנת הקפה הטוב שלא הצלחנו לקבל בארוחת הבוקר במלון (אבל זה סיפור כאוב נפרד).
ליד הקפה, אכלנו פרוסת שטרודל תפוחי עץ (38). שטרודל קלאסי שמגישים בדרך כלל עם רוטב וניל או קצפת, ואני ביקשנו לקבל אותו עירום מתוספות. פשוט עונג של שטרודל, ממולא בפרוסות תפוחי עץ חמצמץ שנשארו נגיסות, ונהנו מתיבול במעט סוכר וקינמון. הבצק היה מופלא ופריך במידה הנכונה.