בפסח הייתי שני לילות בחיפה, וגם לפני 3 חודשים הייתי שם לילה.
אחת המטרות שהצבתי לעצמי זה להתחיל להכיר את החומוס החיפאי.
סקירה קצרה העלתה כמה מקומות נחשבים- פרג', אבו שאקר, אבו מרואן, פאדי, ברדיצ'ב.
עקב אילוצי זמן נדגמו אבו שאקר, פרג' ואבו מרואן
נתחיל עם אבו שאקר.
באבו שאקר הזמנתי חומוס גרגירים. החומוס היה חמים, מתקתק קצת. הוא היה לא רע, הייתי מוסיף לו חמצמצות מסוימת אבל בסך הכל הוא היה טעים. הבעיה שהיה לו חיסרון אחד בולט- הוא היה כבד. כשהייתי בערך באמצע המנה התחלתי להרגיש כבדות בגוף ועצרתי. גם שעות אחר כך הרגשתי כבדות מהחומוס. חומוס כבד, טעים ככל שיהיה- זה חיסרו גדול בעיניי. קשה לי לאכול את זה.
בנוסף ע"ח הבית מקבלים מג'דרה ותבשיל שולבטו- בורגול עם עגבניות ופפריקה. המגדרה היתה רגילה לגמרי, אפילו אנמית קצת, והתבשיל היה חביב, רק חבל שהוגש בטמפ' החדר ולא חם יותר.
הזמנו גם סלט שהיה טרי וטוב.
בסך הכל אבו שאקר, למי שיכול להתמודד עם כבדות, יכול להוות אופציה טובה. אני פחות התלהבתי מהחומוס.