פורום ביקורת מסעדות
נושא: איך מתבטא  לצפיה בהודעה המקורית
תאריך: 19/02/2019 | 18:12
1
98
גם בשנה שעברה אמא שלי חגגה שם יום הולדת. אמא שלי לקוחה קבועה, אהובה מאד ב1910. מאלו שכל הצוות כבר (כולל הבעלים) מכירים, מאלו שכשהיא באה למסעדה יבואו ויסתחבקו איתה וישאלו שאלות ויתנו יחס מיוחד.
שנה שעברה אני ואחותי רצינו להפתיע ולהזמין מראש בקבוק יין על חשבוננו לארוחה. אני התקשרתי למסעדה, הצגתי את עצמי, אמרתי שאני הבת של... שבאים לחגוג היום, ושהייתי רוצה להתייעץ איתם על יין להזמין מראש כמתנה. התשובה: "דקה, אני חוזר אלייך"
אם אני לא הייתי מתקשרת שוב כעבור 6 שעות, עד היום עוד הייתי מחכה שיחזור אליי.
כשחזר אמרתי לו מה התקציב שלנו ותגובתו הייתה ש"אין שום יין במחיר הזה". בלי אפילו להגיד לי מה היין במחיר הכי קרוב או להציע הזמנה נניח של כוסות בודדות במקום יין.
אני כבר לא זוכרת את יתר השיחה מאחר וזה היה לפני שנה.
השנה החלטנו אני ואחותי, למודות ניסיון, לא לנסות יין. התקשרנו למסעדה ושאלנו בפשטות האם אפשר לבוא לפני ולהשאיר בלון הליום ליד השולחן שלנו. התגובה הייתה ש"יש שם סועדים לפניכם. אז לא".
עכשיו כן, אני מבינה. יש סועדים. לא התכוונתי לקשור להם בלון תוך כדי הארוחה. אבל לתחושתי שירות טוב היה אומר "יש שם סועדים לפניכם, אבל תביאי ואנחנו נקשור". אגב, בדיוק את אותה פעולה אני עושה בעבודה שלי כשאנשים באים לחגוג יום הולדת/ הצעת נישואין וכדומה.
טוב, ויתרנו.
 
באחת הפעמים שבאתי לשם עם אמא שלי בלבד הייתה להם מנת ספיישל מופלאה, צלעות טלה עם פירה מתובל בכמהין. החמאתי לבעלים ואמרתי שהלוואי שיכניסו את זה לתפריט הרגיל. הוא התחיל להתווכח ולהגיד לי ש"אני לא מבינה" אבל "זה בלתי אפשרי כי במקרה נשאר כמהין מערב כמהין שעשינו". אמרתי שבסדר, גם בלי הכמהין זו מנה נפלאה. אז הוא המשיך ואמר ש"את לא מבינה, זה צלעות שהזמנו במיוחד!".
אולי אני מפגרת על, אבל באמת שבעייני התגובה ל"זו מנה מעולה, הלוואי שתכניסו אותה לתפריט" היא "תודה, שמח שנהנית". וזהו .אל תתווכח איתי, תקבל את המחמאה.
 
בפעם אחרת שבאתי לשם עם בן זוגי הזמנו שני קינוחים שהיו ממש גדולים, בסוף הארוחה הבעלים שאל איך היה. מאחר ולא גמרנו את הקינוחים הצטדקתי ואמרתי שהיה מצוין פשוט הקינוחים מעולים אך גדולים. זה באמת היה בקטע טוב. אז הבעלים התווכח איתי ש"הביקורת שלך לא הוגנת כי לקחתם שני קינוחים והקינוחים שלנו הם לחלוקה", מה שכמובן לא נאמר לנו ע"י אף אחד. וזה בסדר, שנינו רצינו קינוחים שונים ומותר לא לסיים אוכל.
לעומת זאת, בארוחה של שבוע שעבר, בן זוגה של אימי ביקש מנה מסוימת שמגיעה עם תוספת של ירקות צלויים שהוא לא אוכל, הוא שאל האם ניתן להחליף את התוספת בפירה. המלצרית ענתה לו "אז אל תיקח את המנה. השף לא יחליף לך". הוא החליט שהוא כן רוצה את המנה והחליט על חשבונו להזמין תוספת אחרת (פולנטה) במקום. את הירקות, אמר, יעביר לי/לאחותי/לאמא שלי ויאכל את הפולנטה שהוא אוהב כתוספת. התגובה של המלצרית, כפי שכתבתי, הייתה ש"ההזמנה שלכם היא טו מאץ' ", וכן. אני מעריכה את זה שהפעם בחרתם להגיד שאנחנו מזמינים הרבה. אבל אם היית אשכרה מקשיבה, היית מבינה שהוא מזמין את זה כי הוא לא אוכל את הירקות. וגם, טו מאץ' דברי עם חברות שלך. עם לקוחות, עדיף לדעתי לומר "אם אפשר להביע דעה, נראה לי שהזמנתם הרבה מנות. רוצים שנתחיל מX ואם תרצו עוד תזמינו מנה נוספת?"
 
את מבינה אחרי התיאורים האלה שהשאלה מה אכלתי מרגישה לא רלוונטית.
אכלתי למנה ראשונה מנה של קלמרי שהייתה מצוינת, מנה של קוקי סאן ז'אק (הוזמנה למרכז השולחן) הייתה בעייני לא טובה, ולעיקרית אכלתי פסטה עם כבדים שהייתה תפלה גם אחרי שהוספתי עליה בערך 4 כפות של מלח, ובכל זאת היא הייתה לי די טעימה.
אבל אני בקושי זוכרת את זה.
אני זוכרת שהבעלים עסוק בלהתווכח איתי במקום בלקבל מחמאות.
אני זוכרת מלצרית שמדברת אליי כאילו אני חברה שלה.
אני זוכרת בעלים יוצא להסתחבק איתנו כשבמשך שנתיים אני מנסה כולה לפנק את אמא שלי ליום הולדת ואתם לא באים מילימטר לקראתי, אבל מרגישים בנוח להמשיך להתייחס לאמא שלי כאילו היא לקוחת VIP, רק שכשהבת שלה מתקשרת, היא לא V, לא I, ובקושי P בעייניכם.